שינוי גדול מתחיל מפסיעה קטנה

בפעם הקודמת דיברנו על זיהוי פערים בין ה"אני המצוי" ל"אני הרצוי". הפעם הייתי רוצה יותר להאריך בנושא איך לבסס שינוי אחרי קבלת התובנה הזאת.

אחת הפעולות הראשונות שאני שואף אליהם כשבאים אלי לטיפול, זה לראות מה הלקוח יכול לעשות במעשה בהווה, איך שהוא יוצא מהפגישה, שיקדם אותו למקום שאליו הוא רוצה להגיע. הרי מי שכואב לו משהו, בוודאי יש לו יעד מסוים, שלא חשב עליו לפני זה. אז אפילו לפני שהגדרנו יעדים ברורים, לעשות משהו בנידון יכול מאוד לעזור.

לרוב כשלבן אדם יש צרה או מצוקה בחיים, הוא יכול לדבר על זה הרבה מאוד. הדיבור על הבעיה תופס מקום ניכר בליווי. מכל מקום, נדרש כח מיוחד בשביל להניד את המשקל מרק לחשוב על הבעיה (או אפילו על הפתרון), או רק לדבר עליה לבעצם לעשות משהו בנידון.

קל מאוד להיסחף ולהיות עסוק בחרטה. וזו אכן היסחפות, כי לרוב לא יוצא מזה כלום. גם אם הוא ינסה משהו, בדרך כלל המשהו הזה יהיה תובעני מדי או ייעשה בצורה לא נכונה, מה שיביא לתחושה של כשלון, ולאחר מכן, לייאוש. ובדרך כלל זה בגלל הלהט להביא שינוי באופן מידי, בלי תכנון או בניית אסטרטגיה אפשרית בהתחשב בנתונים האישיים ובאיכות הבעיה איתה מתעמתים. כשממהרים מדי, או שמונעים על ידי פחד, עושים טעויות. והמחיר האמיתי, כנ"ל, מתקבל רושם שהדבר המדובר לא בר שינוי.

אחת הבעיות של כל לקוח שחסרה בהירות. ברור לו שהוא לא מצליח והדברים לא הולכים. ויכול להיות שהוא ניסה וניסה והתייאש כנ"ל. אז למה לפנות לליווי בכלל? התשובה לזה היא שבדרך כלל האדם עיוור לפרטים שהוא לא מרגיש רלוונטיות כלפיהם. ובגלל שהוא כל כך ממוקד בצרה שלו, לא יצא לו "לצאת מהקופסה" ולחשוב באופן רחב יותר, רעיונות והזדמנויות מתפספסות. ועוד, שמאוד יכול להיות שנדרש ידע ומיומנויות שהוא לא יודע שקיימות, ולכן חשוב לערב עוד מישהו שירחיב את האופקים. בכך שיש עוד בן אדם להתייעץ אתו, זה מאפשר להכניס בתכנון לפתרון הבעיות עוד נתונים או רעיונות וכיוונים שלא חשבו עליהם בהתחלה.

יצירת הבהירות הזאת ובניית מפה מנטלית של "איפה אני?", "לאן אני הולך?" ו"מה נדרש ממני?", בונים בהתחלת הליווי ומשדרגים במהלכו לאור חשיפה של תובנות חדשות.

הכל נעשה קל ואפשרי כשמחלקים את הדרך הארוכה למסעות קצרים. לא צריך לקום בבוקר ולדאוג ש"אני עוד לא הבן אדם שאני רוצה להיות". מאחר והאדם מתמסר להתהליך של ההליכה מהמקום שבו הוא נמצא ליעד ברור של לאן הוא רוצה להגיע, הרי בסוף הוא יגיעה לשם. ועוד, אם הוא לא לחוץ מהתוצאה וידע להרפות לתחושת הדחיפות והאשמה שליוותה אותו עד עתה, יתאפשר לו ללמוד על עצמו דברים חדשים. זה מסע נפלא.

תעצמו את העיניים, קחו כמה נשימות עמוקות ותחשבו על הקושי או הבעיה שלכם, אבל לא בתור האדם שחווה אותה, תדמיינו שזה קורה למישהו אחר. איזה עצה הייתם נותנים לו? איך הייתם מחזקים את רוחו? איך הייתם עוזרים לו לעשות את הפסיעה הקטנה והראשונה לכיוון החלום שלו?

עכשיו, תעמדו מול מראה. תדמיינו שהשתקפות במראה זה לא אתם, אלא אותו האדם עם הקושי. תתחילו לדבר על ליבו, תנסו לייעץ לו. ואז תחשבו על הפסיעה הראשונה לכיוון הפתרון, משהו שאתם בטוח יכולים לבצע בהווה המיידי. ותעשו את זה.

סיימתם? איך הרגשתם? מה המסקנות שלכם?

יש לנו בפנים אוצר בלום של חכמה. אלא שאנחנו לרוב מפחדים לתת אמון לקולות הפנימיים הללו, ומעדיפים את הפתרונות המהירים והנגישים יותר. העבודה הזאת של להסתכל החוצה מעבר לתחום תחושת מצוקה ולחפש מה לעשות מעשית, ואז גם לבצע את זה, יחזק גם את האמון שלכם בעצמכם ובקול הפנימי שלכם.

אתם מזומנים לשלוח אלי שאלות בתחומים שאני כותב עליהם, ואשתדל לתת מענה כאן או\ו באופן פרטי.

בשורות טובות ושלום ושלווה פנימיים לכולם.

רוצים לשמוע עוד? אתם מוזמנים לצור קשר.

https://linktr.ee/veyoazaich

בכבוד ובברכה אלכס סורוקה, מאמן מנטלי

אלכסנדר סורוקה · ויועציך כבתחילה