חלק ג'

עד כאן דיברנו על מה שעשוי לקרות בגוף לאור זעזוע גדול. כעת בואו נדבר על הנפש.

אצל כולנו במהלך החיים מתגבשת מערכת ערכים שמכוונת אותנו לזהות את ה"נכון" וה"לא נכון" שבחיים. מערכת אמונות שעל בסיס האמונות הללו האדם מקבל החלטות ומפרש את החיים. האמונות והערכים שאני מדבר עליהם זה לאו דווקא בהקשר אמוני. ישנן כל מיני הנחות יסוד על החיים שלנו, על האישיות שלנו ועל האנשים שסובבים אותנו שאנחנו נותנים בהן אמון. אף פעם לא חקרנו אם האמונות הללו נכונות או מדויקות. מספיק לנו שבכך שהאדם הנהיג את עצמו לפי הכללים הללו מספר שנים הוא הרגיש שהוא מסתדר ואפילו מצליח להשיג את הרצונות שלו ובנה סביבה נוחה לקיום שלו.

אמונה זה דבר שלא עומד מול ביקורת, זאת הנחה ש"ככה זה", ולא תמיד האמונה מועילה לאדם. אחרי מספר כישלונות בדברים חשובים, כמו מציאת חברים או הניסיון לפרנס את עצמו והמשפחה, יכולה להתגבש אמונה ש"אני לא מוצלח" או "אני חסר תועלת" או "אני עוף מוזר". הרי קשה לראות מעבר למה שחווינו על בשרינו בפועל. ואם נסתמך על הניסיון החיים הכואב, סביר להניח שיתפספסו הראיות שעשויות "לאזן" את האמונה הקודרת שנוצרה.

עכשיו, יצירת אמונות, ויותר עמוק, ערכים, זה מנגנון הכרחי של הנפש בשביל להבין ולפרש את האירועים בחיים. כל קבלת החלטות, כל היכולת לחזות את הפעולות ההבאות לצורך צמיחה ופתרון בעיות ישענו על המנגנון הזה של אמונות וערכים.

ברגע שקורא אסון, הכל קורס.

כמו שהסברתי בשבועות הקודמים, בשביל שהכל יקרוס זה תלוי מאוד ביכולת של האדם "לעכל" את מה שקרה, דבר מאוד אינדיבידואלי. וכשבפועל משהו מזעזע קורה, ומתברר שכל מה שאני האמנתי בו לא הועיל לי להתמודד עם הקושי, או גרוע מזה, לא מועיל לי להתקדם הלאה, מתגבשת המסקנה שכל מה שסמכתי עליו, הוא חסר תועלת.

הדוגמא הדרסטית לזה זה מצב שבו מישהו שנותנים בו אמון בגד באמון של השני. כמה שהמערכת יחסים הייתה יותר אינטימית, הפגיעה תהיה עמוקה יותר. אלא שבכזה מקרה, האכזבה היא לא רק באדם שפגע באמון, אלא בכל היכולת של הנפגע לתת אמון באחרים. מה שהוא האמין בתחילה שאפשר לסמוך על אנשים, הפך לבלתי אפשרי. הפגיעה היא בכל היכולת שלו להתנהל בחברה ולפתח מערכות יחסים.

למצב הזה קוראים "הלילה האפל של הנשמה". שם ציורי שהגה ד"ר קארל יונג, שאני מאוד מתחבר אליו. המצב שבו נכנס האדם, זה מצב שכל היכולת של הנשמה שלו להבין את העולם ואת האנשים קרסה. כמו מישהו שעומד באמצע לילה אפל ולא יודע איך ממשיכים הלאה.

המצב הזה מאוד משתק והיכולת הטבעית של לחשוב קדימה ולתכנן נפגעת מאוד. הרי אני כבר חושש לעשות משהו נוסף, כמו לפתח מערכת יחסים עם אדם חדש או לנסות תחום תעסוקה אחר, מאחר שהאמון שלי ביכולות שלי, ב"טוב" שבעולם ובנדיבות של האנשים נמוג ואיננו.

מאוד קשה לקום מזה, ואכן זה מקרה קלאסי שעליו נאמר "אין אסיר מתיר את עצמו". במקרה הזה חייבים לחפש עזרה מבחוץ. מישהו שיכיל את התסכול והפחד לנוע קדימה ואפילו יכריח את הפגוע לצאת למסע גילוי מחדש של עצמו. ולרוב, המצב הנפשי הזה מתלווה למצב הגופני של הפוסט טראומה.

בנוגע לדרכי הטיפול אני משתדל לתת מענה בשתי המישורים: הגופני והנפשי. בהיבט הגופני ישנה העבודה עם הגוף בצורה של תרגילי נשימה וקרקוע בדרכים שונות, תפקידם לאזן את מערכת העצבים וללמד אותה מחדש איך להיות רגוע. לזה מאוד מועילה מדיטציית מיינדפולנס שכבר כתבתי עליה ועתיד לכתוב עליה עוד. זה עולם עשיר שפותח את השערים להסתכל פנימה לתוך הנפש ולקבל את הסיבולת והאיזון הגופני חזרה. ולגבי הנפש וצורת החשיבה טיפול בסי בי טי הוא מאוד יעיל כי הוא עוזר ללקוח להסתכל על עצמו בצורה שכלית מחוץ לסערת הרגשות שלו ולהתחיל בהדרגה להקנות לעצמו דרכי חשיבה שיצמיחו אותו ויביאו אותו למקום שלם יותר. המטרה תהיה לאסוף את השברים, ומהם לבנות את האני החדש והמשוכלל, לעומת האני שקרס ונפל.

בשורות טובות ושלום ושלווה פנימיים לכולם.

ואני מאחל לכם בהצלחה, ושוב, אם אתם מחפשים עזרה ממשית ויעילה לגבי כל מה שכתבתי, אתם מוזמנים לפנות אלי.

https://linktr.ee/veyoazaich

בכבוד ובברכה אלכס סורוקה, מאמן מנטלי

אלכסנדר סורוקה · ויועציך כבתחילה