אל תקרי חרות אלא חירות

יש שאלה גדולה שמלווה את עולם חקר המוח: האם לאדם יש בחירה חופשית, או שהבחירות שלו כבר מקודדות בכזה אופן או אחר בחומר המוח שלו? אם אתה תקוע בחיים ומוצא את עצמך דואג הרבה, יכול להיות שגם אתה שואל את עצמך לפעמים האם בכלל אפשר לשנות משהו מהותי בחיים, או שהמסלול כבר קבוע מראש והבחירות הן רק אשליה? בתור יהודים, התשובה שלנו ברורה וחדה. הבחירה החופשית היא עיקרון בסיסי באמונתנו, אחרת, כיצד אפשר להצדיק שכר לצדיק ועונש למי שחייב כלפי שמיא?

מתוך העיסוק שלי בתחום, גיליתי שהרבה מהתפיסות של מדעני המוח בנושא הבחירה חופפות בצורה מעניינת לעולם היהודי, למרות שהם לוקחים את התובנות לכיוונים אחרים. אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לשתף בהגיגים שעולים מתוך המחקר, ובעזרת ה', גם להציע רעיונות מעשיים שיכולים לתרום לחוסן נפשי מתוך ההבנות האלו.

באופן כללי, מה שהמדענים רואים הוא שכל חוויית חיים שלנו מתגבשת במוח באופן כמעט מכני, והשכל בונה סיפור המנסה להצדיק ולהסביר את הרצונות או ההחלטות שלנו, בין אם הן רגשיות או שכליות. מאחורי כל החלטה קיימת מעין "תוכנת קוד" מוחית שדוחפת אותנו לבחור בדרך מסוימת.

דוגמה לניסוי מעניין בנושא: אדם שוכב במכונת דימות מוח (fMRI) ומול עיניו מוצגים שני מספרים. בידו שלט עם כפתורים המייצגים פעולות חשבון, והוא מתבקש לבחור, לכאורה באופן אקראי, בין חיבור לחיסור. מסתבר שעל ידי צפייה בתגובות המוח ניתן לדעת בוודאות איזו פעולה האדם יבחר כ-4 שניות לפני שהוא עצמו מודע לבחירה ולוחץ על הכפתור.

ישנם ניסויים רבים נוספים ששופכים אור על תפקוד המוח, ונראה שכל ההחלטות של האדם הן תוצאה של "תוכנה" פנימית שכתובה מראש. אמנם התוכנה הזו אישית ומורכבת, אבל האדם חווה כאילו הוא מקבל החלטה חופשית, כשבפועל הוא פועל בהתאם למנגנון הביולוגי.

בעיניי, התשובה היהודית לעניין היא שמאחר שאצל יהודי כל פרט בחיים קשור בצורה כזו או אחרת להקב"ה, ככל שיהודי נאמן יותר לאמונתו, כך הוא הופך להיות בן חורין אמיתי. זה עומק דברי חז"ל: "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", ו"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". הוא מקבל את האפשרות להטות לא רק את מסלול חייו למקום אחר, אלא גם את תכונות גופו והאופן שבו הוא מתייחס לעולם.

במסכת נידה חז"ל מתארים שמלאך ההיריון שואל אצל הקב"ה על גורל האדם: "גיבור או חלש? חכם או טיפש? עשיר או עני? אבל צדיק או רשע – אינו אומר". כבר ברחם נברא האדם עם תכונות ביולוגיות שיכתיבו את מהלך חייו. הגוף שלנו נבנה עם תוכנה שה' כתב.

אז מדוע בכל זאת ניתן שכר ועונש? כאן נכנסת לתמונה הנשמה, נקודה שהמדע עדיין לא מכיר בה. הנשמה אינה חלק מובנה במנגנון הגוף, והיא זו שיכולה להשפיע ולהטות את האדם מעבר למגבלות התוכנה הביולוגית שלו. הנשמה היא הסיבה שיש לנו "הרהורי תשובה" – אותם רגעים בהם אנו קולטים שהשתעבדנו לתוכנה הפנימית. כשאנו מתרחקים מהמטרה האמיתית שלשמה באנו לעולם, הגוף מגיב באיתות של שגיאה, המורגש אצלנו כתחושת מצפון לא נעימה או תחושה של פספוס לא מוסבר.

לכן, כאשר נדע שהגוף, עם כל כוונותיו הטובות, מוגבל ביכולת העיבוד שלו בהתאם לנתונים שאיתם האדם נולד ולכלים שרכש, ונדע שנדרשת החלטה מודעת לפעול מתוך יוזמה אישית, תינתן לנו האפשרות להתפתח מעבר לגבולות שנקבעו עבורנו.

אפשרות אחת היא שמשהו יזעזע אותנו מאוד עד שנחליט להשתנות (וגם אז אין ערובה שההחלטה החדשה שתתקבל לא תהיה גרסה מעודכנת של ה"תוכנה"). האפשרות האחרת היא להתייחס באהבה ובכבוד הראוי למתנה שקיבלנו בהר סיני מיד בורא העולם – התורה. כמו שהנשמה נמצאת בתוך הגוף ויכולה לעורר מחשבות ורגשות מעבר למגבלות הגוף, כך התורה מאפשרת לנו זווית הסתכלות "בת חורין", משוחררת משוחד הנוחות של הגוף.

קיבלנו את התורה והמצוות כדי לשבור את המעגל הסגור וליצור שינוי אמיתי בחיינו. על ידי כך אנחנו משתחררים ממגבלות הגוף, מה שנראה טבעי ונוח במקור אך יכול לכלוא אותנו במעגל של פחד, חרדה ודאגה מפני העתיד "הקריא" כביכול. רק כשנכיר בהזדמנות לצאת מהתחום המוכר והצפוי, נהפוך לבעלי בחירה אמיתית.

העולם יקרא לזה "אופטימיות". אצלנו קוראים לזה "ביטחון בה'".

אתם מזומנים לשלוח אלי שאלות בתחומים שאני כותב עליהם, ואשתדל לתת מענה כאן או\ו באופן פרטי.

בשורות טובות ושלום ושלווה פנימיים לכולם.

אלכסנדר סורוקה · ויועציך כבתחילה